#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסח. קרוב שהורידו לנכסי שבוי ששמעו בו שמת או שלא שמעו בו שמת למ""ד שמורידים, מה דינו 1) עד שיגיע השבוי 2) כששמעו שהבעלים ממשמשים ובאים 3) כשהגיעו הבעלים? "	"1) בשמעו בו שמת אוכל כל הפירות. ובלא שמעו בו שמת לרש""י אוכל כאריס, לתוס' (ד""ה וכולם) אוכל כל הפירות.2) בשמעו בו שמת מניחים אותו לקדם ולתלוש. בלא שמעו בו שמת אין מניחים אותו לתלוש.3) לרש""י בשניהם יקבל כאריס. לתוס' בשמעו בו שמת אינו נוטל כלום. ובלא שמעו בו שמת יקבל כאריס <sup>קז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קז.  כתב הרשב""א  (ד""ה השתא)  שלדעת הרמב""ם והרמב""ן בלא שמעו בו שמת עד שיבואו הבעלים הקרוב יורד בתורת ירושה ונוטל הכל כיורש, וכשיבואו הבעלים נשבעים כמה הוציאו וכמה אכלו ונוטלים למפרע כאריס ומחזירים את מה שאכלו יותר משיעור אריסות.</span>"	"ב""מ לט. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסט. מדוע חששו שהסבתא ובתה מתו בשבי ולא העמידום בחזקת חיים? 	"תירצו התוס' (ד""ה דלמא) שהחמירו בנכסי יתומים, עוד תירצו דהכא שנשבו חששו יותר שמא מתו לפי שעשו להם יסורים."	"ב""מ תוס' לט:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קע. מדוע רב חסדא אמר לאח שמרי צודק בגלל שיצא בלי חתימת זקן והרי גם אם יצא בחתימת זקן לא יכל להוציא? 	"תירצו התוס' (ד""ה שיצא) שכאן מדובר שמרי בר איסק לא היה טוען ברי אלא לא ידענא לך, ולכך אם יצא בחתימת זקן אינו נאמן כיון שאינו מכחישו אלא אמר לא ידענא ליה [והיה צריך לתת מחצית מהנכסים, שמוכח ששותק כיון שאינו מעיז פניו להכחיש את טענת אחיו] <sup>קח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קח.  והרשב""א פירש שמשום דהוה מוחזק בגברא אלמא ושקרא, הוה קביל עליה קמיה דרב חסדא לומר שמחמת רמאותו הוה טעין כך, ואהדר רב חסדא דבטענה זו לא מינכר דרמאות קאמר, דכיון דהניחו בלא חתימת זקן הא גרמא ליה. עוד פי' שמדובר שמרי טען שלא הכירו מעולם והאח טען שהכירו. ומה שאמר לו את הטענה של חתימת זקן היא לפי טענתו שמרי מכיר אותו.</span>"	"ב""מ תוס' לט:"		
